בשומרון – ארץ התנ"ך

 

מסלולים אתרים מרכזיים ומקורות

 

 

 

 

 

הנחיות כלליות :

זמינות האתרים ונגישותם יכולים להשתנות מעת לעת על פי הנחיות מערכת הביטחון, על כן חובה על המארגנים לדאוג לתיאום הסיורים והאתרים.

ניתן לפנות לעמותת תיירות שומרון בייעוץ הכוונה ותיאומים בכל הנוגע למסלולים ולאתרים באזור השומרון .

 

לנוחיותכם מצ"ב טלפונים חשובים:

מרכז מידע לב הארץ : 1-800-280-380 .

עמותת תיירות יש"ע – לב הארץ : 02-6544111 .

עמותת תיירות שומרון : 03-9066400/4/5, פקס. 03-9066407 .

e-mail : tourism@shomron.org.il

יגאל דילמוני – נייד : 057-611096 .

מוקד חירום מועצה אזורית שומרון 24 שעות  – 1-700-700-106

 

 

__________________________________________________________________________________________

 

רקע

 

החומר המוצג כאן הינו חלק מעבודת מיפוי לצרכי שיווק שנעשתה ע"י יובל שחף .

רוכזו כאן מרבית האתרים בבנימין והשומרון הנמצאים על ציר התיירות וכן ותיאורם המקראי. 

מפת לב הארץ מהווה בסיס טוב למסלולים המוצגים כאן.

נקודת היציאה לצירים ולמסלולים היא ירושלים - אך ניתן להתאים, בקלות רבה, את המסלולים גם ליציאה מאזור תל-אביב, מן הצפון (טבריה והגליל),מישור החוף המרכזי והצפוני (נתניה, קיסריה וחיפה).

 

האתרים העיקריים

 

כל מסלול מלווה בסקירה מתומצתת על האתרים העיקריים הנמצאים לאורכו, עם הדגשתם של אותם אתרים, המהווים את נקודות העניין החשובות ביותר לתיירות הצליינית. בכל אחד ממוקדים אלה, הובלטו הנושאים הרלוונטיים ביותר עבור המבקרים "הצלייניים".

אנו ממליצים להתמקד במספר מצומצם של "אתרי עצירה", כאשר מתכננים יום או חצי-יום של סיור (לדוגמא: בין ירושלים לגליל …), ולהיעזר במידע הנמצא כאן, לסקירה והדרכה תוך כדי נסיעה "בדרך" (En Route  ). חלק מן האתרים המוזכרים, לאורך הציר, אינם מצריכים עצירה, אך ראוי להתייחס אליהם, מאחר ויש לגביהם אזכורים ו"מוניטין", בסיפור המקראי או בהיסטוריה הנוצרית.

 

הציר העיקרי

 

 

 

ציר-  LAND OF THE PROMISE

 מסע בשומרון - ארץ התנ"ך

 

(בין ירושלים לגליל)

 

התוואי:

 

ירושלים - תל-שילה - הר-גריזים/שכם - סבסטיה ("שומרון") - עמק דותן -  … מגידו/נצרת

 

נקודת היציאה : ירושלים

 

ציר המסלול חופף, באופן כללי, את תוואי "דרך המלך" העתיקה על גב ההר בשומרון. בדרך נחלוף על פני מספר אתרים תנ"כיים, אשר בחלק מהם יש שרידים של אתרים "נוצריים", בעיקר מן התקופות הביזאנטית והצלבנית. לאתרים, שאינם מוגדרים כ"נקודות עצירה", ניתן להתייחס תוך כדי נסיעה, עם הדגשת מיקומם וחשיבותם ההיסטורית.

כדאי לשים לב, בעיקר בעמקים ובשיפולי הגבעות, לשיטות העיבוד החקלאיות ורעיית עדרי הצאן, המאפיינות את האזור הזה, ואשר כמעט לא השתנו כאן מאז ימי המקרא ועד ימינו אלה.    

בחלק מן הכפרים, ניתן עדיין לזהות תבניות של בנייה במתכונת "עתיקה", עם מאפיינים "תנ"כיים" אשר נשתמרו בבנייה הערבית המאוחרת יותר.

 

 

הקטע הדרומי - "ארץ בנימין"

 

 

 

הקטע הראשון של המסלול עובר ב"ארץ-בנימין", האזור בין ירושלים לשילה היה כלול בנחלתו של שבט בנימין, כאן ניתן להתמקד במספר נושאים מקראיים חשובים.

סיפור אחד קשור לתקופת האבות, לפעילותם של אברהם ואחריו יעקב, באזור בית-אל והקמת מרכזי הפולחן שם (המזבח בבית-אל).

נושא שני מתייחס לכיבוש הארץ ע"י יהושע, הכנעת מלכי העי ובית-אל וטכס חלוקת הנחלות בשילה.

האזור שימש מוקד פעילות חשוב גם בימי השופטים והפך למרכז שלטוני ופולחני בימי שמואל ושאול, בין גבעת שאול בסמוך לירושלים ועד שילה בצפון.

  

 

 

האתרים העיקריים אשר ראוי להדגישם, בקטע זה של המסלול, תוך כדי נסיעה, הם (מדרום לצפון):

 

תל אל-פול ("גבעת שאול" המקראית)

(משמאל למחלף, בכביש לפסגת-זאב)

האתר המזוהה עם גבעת-שאול, בירת שבט בנימין בתקופת השופטים, אשר הוחרבה ע"י שבטי ישראל בעקבות "מעשה פילגש בגבעה" (שופטים: י"ט, כ').

במקום ישבו נציבי הפלישתים לאחר שכבשו את "הר-בנימין" (שמואל א: י', ה'-י').

בגבעה היה ביתו של שאול "..שאול הלך לביתו גבעתה" (שמואל א: י', כ"ו) והוא שהפך אותה לבירתו וקראה על שמו "גבעת-שאול" (שמואל א: ט"ו, ל"ד).

 

 

ענתא ("ענתות" המקראית)

(מדרום מזרח לפסגת-זאב)

הכפר הערבי ענתא מזוהה עם מקומו של הישוב המקראי ענתות, בתחום שבט בנימין. מימי יהושע (יהושע: כ"א, י"ז / דבה"י א: ו', מ"ה). כאן היה מקום מושבו של ירמיהו הנביא (ירמיהו: א', א') ועל ענתות ניבא בדבריו: "..כי אביא רעה אל אנשי ענתות.." (ירמיהו: י"א, כ"א-כ"ג).

 

קובור בני ישראל (קבר-רחל ?..)

(בצמוד לכביש מימין, בפתחת העמק כ2- ק"מ מהיציאה מפסגת זאב)

אתר קבורה ופולחן - במקום שלוש "במות פולחן" הבנויות מאבני גוויל גדולות אשר לפי השערות חוקרים, הוקמו באלף החמישי לפנה"ס.

יש חוקרים המזהים אתר זה כמקום קבורתה של רחל, כמוזכר בספר בראשית (בראשית: ל"ה, כ'), ורק בתקופה מאוחרת יותר הועתקה מסורת הקבורה של רחל לבית-לחם יהודה.

 

ג'בע (העיר "גבע" המקראית)

(כ4- ק"מ צפונית לפסגת-זאב)

הכפר הערבי ג'בע יושב בסמוך לאתר המזוהה עם העיר המקראית גבע, מימי השופטים ומלכות שאול ודוד ועד כיבוש הארץ ע"י האשורים.

העיר ניתנה להתיישבות הלוויים "וממטה בנימין …את גבע ואת מגרשה" (יהושע: כ"א, י"ז).

כאן הכה יונתן את הפלישתים (שמואל א: י"ג, י"ג).

במסעו של מלך אשור חנה צבאו במקום, לפני שעלה על ירושלים "גבע מלון לנו.." (ישעיה: י', כ"ט).

 

מוח'מס (העיר "מכמש" המקראית)

(כ2- ק"מ מצפון מזרח לג'בע)

כפר ערבי המזוהה עם העיר המקראית מכמש, בסביבתה נערך הקרב עם הפלישתים בראשית ימי מלכותו של שאול (שמואל א: י"ג, י"ד).

העיר מוזכרת גם במסעו הצבאי של סנחריב אל ירושלים, בספר ישעיהו.

גם נחמיה מזכיר את "..אנשי מכמס ממאה ועשרים", אשר באו עמו (נחמיה: י"א, ל"א).

 

חורבת א-תל (העיר "עי" המקראית)

(כ2- ק"מ מזרחית לכביש 60 - ליד הכפר דיר-דבוואן)

אתר המזוהה עם העיר המקראית עי, מסיפורי כיבוש כנען ע" יהושע ובני ישראל (יהושע: ח', ג'-כ"ח).

ברשימת הערים והמלכים שהכניע יהושע, מוזכר  "..מלך העי אשר מצד בית-אל" (יהושע: י"ב, ט').

בתל נחשפו שרידים מרשימים של עיר כנענית גדולה. 

 

ביתין/חורבת בית-אל (העיר"בית-אל" המקראית)

(מערבית וצמוד לכביש מס' 60, מזרחית לישוב החדש בבית-אל)

אתר המזוהה עם העיר המקראית בית-אל, המוזכרת פעמים רבות בתנ"ך ואף בספרים המאוחרים יותר.

החל מימי האבות, עת אברהם אבינו חנה בה ובנה שם "מזבח לה'".

יעקב שהה בבית-אל בדרכו צפונה וכאן חלם את חלומו (בראשית: כ"ח, י"א-י"ט). מאוחר יותר הקים יעקב מזבח במקום כפי שציווה אותו ה': "..קום עלה בית-אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל" (בראשית: ל"ה, א').

מלך בית-אל היה גם הוא בין המלכים אשר הוכנעו ע"י יהושע.

העיר נכללה בנחלת שבט בנימין והפכה למרכז פולחני ושלטוני חשוב ובימי אליהו הנביא שהתה בה  להקת הנביאים (מלכים ב: ב', ב'-ג').

בימי המלוכה בישראל חדרה העבודה הזרה לבית-אל והנביא עמוס מדבר בזעם על "..מזבחות בית-אל.." ועל כך כי "..ואכלה (האש) ואין מכבה לבית-אל" ומאוחר יותר בפנייתו של המלך אמציה אל עמוס : "חוזה לך ברח…ובית-אל לא תוסיף עוד להנבא.." (עמוס: ג', י"ד / ד', ד' / ה', ה' / ז', י"ב-י"ג).

גם הנביא הושע מגנה את העבודה הזרה בבית-אל ומכנה אותה "בית-און" (הושע: ט', ט"ו).

לאחר כיבוש ארץ השומרון ע"י מלך אשור, הועברו לאזור שבטים מארצות רחוקות (בשנת 722 לפנה"ס), התושבים החדשים לא ידעו את מנהגי הארץ ולכן נשלח אליהם כהן "..וישב בבית-אל ויהי מורה אותם איך ייראו את ה'.." (מלכים ב:  י"ז, כ"ח).

עם עליית נחמיה מן הגולה, באו עמו גם אנשי בית-אל (נחמיה: ז', ל"ב).

בתקופה ההלניסטית הייתה בית-אל עיר מרכזית מבוצרת "..בחומות גבוהות ובשערים ובבריחים.." (מכבים א: ט', נ').

בימי מלחמות הרומאים על ירושלים שימשה בית-אל כבסיס לחלק מן הכוחות הרומיים שעלו על ירושלים.

 

על אתר העיר העתיקה בית-אל יושב היום הכפר ביתין, בצד הדרומי של הכפר נמצאים שרידיה של מצודה צלבנית בורג' ביתין (בורג' אל-ברדוויל), במיקום אשר חולש על ציר הדרך הקדומה מירושלים לשכם. על בסיס המצודה הצלבנית נבנתה מצודה איובית, ע"י צלאח א-דין, שכונתה בשם 'אל-חמרה' ("האדומה").

 

הר בעל-חצור

(כ3- ק"מ מזרחית לכביש מס' 60, מצפ' מז' לישוב עפרה)

הפסגה הגבוהה ביותר בהרי שומרון (1016 מ'), זה המקום המזוהה עם האתר בו הבטיח ה' את הארץ לאברהם. מאוחר יותר נקשר המקום עם אבשלום וירבעם, מפלג הממלכה לאחר מות שלמה.

 

 

 

 

"נקודת העצירה" הראשונה  במסלול, היא באתר  תל-שילה

 

(הכניסה דרך הישוב שילה, לפי שלטי ההכוונה במקום)

 

 

 

 

 

 

 

מתל שילה נמשיך בכביש מס' 60 ונחצה בדרכנו צפונה שני עמקים המוזכרים בתנ"ך, אשר ישבו בנקודות אסטרטגיות על ציר דרך ההר ("דרך המלך" המקראית): עמק לבונה ועמק המכמתת. גם כאן נעבור בדרכנו על פני אתרים המוזכרים בתנ"ך ובכתבי הקודש (ושוב מבלי הצורך לעצור, אך רצוי ללוות את הנסיעה בהסבר על האתרים שנחלוף לידם). 

 

באזור זה אנו נכנסים לתחום נחלתו של שבט אפרים.

 

 

 

הקטע המרכזי - "ארץ אפרים"

 

 

קטע זה של המסלול עובר ב"ארץ אפרים", בין עמקים והרים, כאשר במרכזו נמצאת העיר שכם ומשני עבריה רכסי הר-גריזים והר-עיבל. כאן התרחשו אירועים היסטוריים רבי חשיבות, מימיו של יעקב ובניו דרך ימי השופטים ועד לשיא פריחתה של ממלכת ישראל ובירתה בערים: שכם, תרצה ושומרון]

עקב חשיבותו האסטרטגית של האזור, הוא הפך למוקד חשוב של פעילות גם בתקופה החשמונאית, בזמן השלטון הרומי והביזנטי ומאוחר יותר בתקופה האיסלמית והתורכית, עם הכיבוש הצלבני בתווך.

באזור זה ממוקם מרכזה של העדה השומרונית,  אשר ליוותה את ההתרחשויות ההיסטוריות, למעלה מאלפיים שנים, כמעט ללא שינוי.

 

במסורת הנוצרית יש לאזור זה חשיבות כציר בו עבר ישו בין ירושלים לגליל ולמפגשיו עם השומרונים. הכנסייה בשכם באתר באר יעקב מהווה מוקד מייצג חשוב בסיפור זה.

 

האתרים החשובים בקטע זה אשר מוצע להדגישם בזמן הנסיעה מופיעים להלן.

 

חאן א - לובן  (העיר לבונה המקראית)

(כ- 3 ק"מ משילה בצמוד ומדרום לכביש 60)

עיר בנחלט שבט אפרים, הנזכרת פעם אחת בלבד בתיאור מיקומה הגיאוגרפי של העיר שילה שהיא מדרום ללבונה: "ויאמרו הנה חג לה' בשלו מימים ימימה אשר מצפון לבית אל מזרחה השמש למסילה העולה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה" (שופטים: כ"א, י"ט).

 

עמק לבונה

(מצפון לישוב עלי - בציר הכביש)

זהו אחד מן המעברים הקדומים והחשובים לאורך "דרך המלך" המחברת את ירושלים לשכם. העמק מוזכר בהקשרים שונים במקרא.

 

תל-תפוח (הישוב המקראי "תפוח")

(מערבית ודרומית לצומת תפוח)

מוזכר לראשונה ברשימת ערי הממלכה שכבש יהושוע "..מלך תפוח אחד" (יהושע: י"ב, י"ז) ולאחר מכן כישוב בגבול ארץ אפרים: "מתפוח ילך הגבול ימה נחל קנה והיו תוצאותיו הימה זאת נחלת מטה בני אפרים למשפחתם" (יהושע: ט"ז, ח').

עפ"י השערות חוקרים, מיקומו של הישוב תפוח בתל הנקרא שייח אבו-זרד בסמוך לכפר יאסוף (שמורת תל-תפוח).

 

 

 

 

 

עמק המכמתת

(בין הכפרים חווארה ועווארתה, כ- 2 ק"מ מדרום לשכם)

מקום הנזכר במקרא בתיאור נחלתו של יוסף, שהשתרעה בהרי שומרון.

" ויצא הגבול הימה המכמתת מצפון ונסב הגבול מזרחה" (יהושע: טז, ו' ).

השם מובא גם בתיאור נחלת מנשה, שהשתרעה בצפון הרי שומרון: "ויהי גבול מאשר המכמתת אשר על פני שכם" (יהושע: י"ז, ז).

עמק המכמתת הנו עמק פורה, המשתרע  לרגלי הר גריזים, באורך של כ - 4 ק"מ. העמק נקרא בערבית 'סהל מח'נה', כשם החורבה הנמצאת בו.

 

עוורתא

(מזרחית לכביש 60 מדרום לשכם)

כפר ערבי השוכן בשוליו המזרחיים של עמק המכמתת ובו ריכוז של קברים המיוחסים לתקופת המקרא. בתחומה של עוורתא שלושה מוקדי פולחן של קברים קדומים :

א-נבי עוזייר: בתל א-ראס, עפ"י המסורת הערבית כאן קיברו של עזרא הסופר. עפ"י המסורת היהודית נקרא המקום גבעת פנחס ובה נקבר הכהן הגדול אלעזר בן אהרון (יהושע כ"ד , ל"ג).

אל מפצ'ל: במרכז הכפר בתוך  חצר של אבן מצויה מצבה המקודשת לאיתמר אחי אלעזר.

אל עזיראת: על הגבעה המזרחית  של הכפר בית קברות ובו שני מבנים חד כיפתי ודו כיפתי, המיוחסים לקבר פנחס ולקבר אבישוע בנו, המקודש במיוחד לשומרונים (עפ"י המסורת הוא שכתב את ספר התורה הקדום שלהם המצוי בשכם) - בצמוד למבנה הקבר מערה שבה עפ"י המסורת היהודית והשומרונית מצויים קברי שבעים הזקנים שסייעו למשה לשאת את מסע העם במדבר (במדבר: י"א , ט"ז-י"ז).

 

לצד הכביש (בסמוך לאתר "נבי-איסמאיל") מצויים כשלושים עצי אלה אטלנטית ועצי שקד גדולים ועתיקים. קבוצת עצים זאת היא השריד המערבי ביותר בשומרון של עצי חורש ים-תיכוני קדום.

 

 

 

מעמק המכמתת נעלה בכביש אל הר-גריזים, שם "נקודת העצירה" הבאה במסלול זה.

(הגישה להר-גריזים בקצה הכביש העולה לישוב "הר-ברכה", דרך השכונה השומרונית)

 

 

 

 

 

 

הר-עיבל

האתר סגור למבקרים אך ניתן לצפות בו מכמה מקומות :

הר גריזים , הר כביר , איתמר.

 

מצפון לעיר שכם מתנשא הר-עיבל ", הר-הקללה" לפי המסורת המקראית (דברים: כ"ז, י"ג).

בספר יהושע מסופר על הקמת מזבח והצבת אבנים לידו, שעליהן נכתבה התורה.

בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום נתגלה מזבח גדול המיוחס ע"י חופר האתר למזבח שבנה יהושע. " והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצווה אתכם היום בהר עיבל... ובנית שם מזבח לה' אלוהיך... וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלוהיך. וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב" (יהושע: כ"ז, ד - ח ).

אחר כיבוש הארץ התקיימו דברי משה לאחיו : " ..ואז יבנה יהושע מזבח לה' אלהי ישראל בהר עיבל. כאשר ציוה משה... חציו אל מול הר-גריזים והחציו אל מול הר-עיבל... " ( יהושע: ח', ל - לד ).

עפ"י מסורת מוסלמית בקבר שייח א-נצראני שבפסגת ההר קבור ראשו של יוחנן המטביל.

 

___________________________________________________________________

 

בשלב זה יש אפשרות לבחור בשני צירים חליפיים מאזור שכם, היורדים לבקעת הירדן.

 

במידה והכוונה להמשיך לכיוון אתר הטבילה (וחזרה לירושלים במסלול "מעגלי"), מוצע לרדת בכביש מס' 505 ("חוצה שומרון"), דרך מעלה-אפרים ולהמשיך דרומה בכביש הבקעה.

ב - פיצול מס' 1 / A.

 

במידה והכוונה להמשיך לכיוון בית-שאן וטבריה, מוצע לחזור לכביש מס' 505 ("חוצה שומרון") דרך "נחל קנה" גבול אפריים ומנשה , קדומים שבי שומרון ומשם מזרחה לכביש 444 .

ב - פיצול מס' 1 / B.

 

 

הר אברהם - הר כביר , אלון מורה .

(שמורת הר כביר , דרומית לנחל תרצה, הכניסה מהישוב אלון מורה)

הר אברהם - הר כביר הוא גוש הררי גדול המתנשא ממזרח לשכם מעל ערוצו הגדול של ואדי פרעה הוא נחל תרצה . בפסגה הצפונית מערבית נמצאת תצפית נוף רחבה מהחרמון בצפון הגלבוע הגלעד הרי השומרון ובנימין. הר זה נקרא גם הר אברהם ,על פי המסורת בבוא אברהם אל שכם ואלון מורה  קיבל את ההבטחה על ארץ ישראל : " ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה …. וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת .. " ( בראשית יב', ו-ז ) .

ציר התיירות "THE LAND OF THE PROMISE" , "ארץ ההבטחה " נקרא על שם מקום זה, כאן נתנה ההבטחה לאברהם ולזרעו על ארץ ישראל , ואכן מכן ניתן לראת כמעט את כל מרחבי הארץ התנכית.

לאורך הרכס עוברת דרך נופית לאורך כ 4 קמ' , בתוך שמורת הטבע הצופה על נחל תרצה וצפונה עד החרמון . 

___________________________________________________________________

 

הציר העיקרי במסלול חוזר לכביש מס'  505 לאתר שומרון צפונה

פיצול מס' B / 1 ..

 

 

 

בדרך נעבור ליד אתר מעניין נוסף, הכפר כפל-חרת'.  

כפל חרת'  (העיר "תמנת-סרח" המקראית).

(כ- 1.5 ק"מ מצפון מערב לעיר אריאל)

 

נמשיך בדרכנו מערבה לכיוון העיר שומרון (סבסטיה), שם תהייה "נקודת העצירה" הבאה במסלול.

 

זהו אחד האתרים החשובים במסלול , לכן הוא מוזכר  למרות שכיום (מאי 2003) הגן הלאומי סבסטיה סגור למבקרים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

במידה ורוצים להמשיך מערבה, מאתר שומרון (סבסטיה), אל מישור החוף (לקיסריה וחיפה - צפונה או לכיוון תל-אביב - דרומה), יש לצאת לכביש הגישה דרך שבי שומרון ועינב לכיוון נתניה וצפונה . 

ב - פיצול מס' C  / 1

 

 

 

 

המסלול העיקרי ממשיך צפונה.

 

 

 

הקטע הצפוני - "ארץ מנשה"

 

 

 

לאחר שיצאנו מאזור השומרון ניתן להרחיב את המסלול התנכי ולהיכנס אל תחום נחלתו של שבט מנשה.

הכניסה דרך ציר הפחמים" - בו ממוקמות תעשיות פחם מסורתיות , דרך הישובים חרמש ומבוא דותן עד לעמק דותן .

אנו מתחילים לרדת מרכסי השומרון הגבוהים, בדרכנו לשטחים הנמוכים יותר הגולשים אל עמק-דותן ועמק-יזרעאל. כאן ניתן שוב להתרשם מהחקלאות, המשמרת במידה רבה את הצביון המקראי, בכרמי הזיתים ושטחי החיטה והשעורה בעמקים, עם עדרי הכבשים והעזים הרועים ביניהם. בדרכנו נעבור שוב על פני אתרים המוזכרים במקרא, בנחלת שבט מנשה.

כאן בעמק דותן נמצאת הבאר המזוהה עם הבאר אליה הושלך יוסף ע"י אחיו.

 

תל דותן (העיר המקראית "דותן")

על התל נתצפת מתצפית נוף רחבה על כל עמק דותן

מתוך הגבעה המערבית בישוב מבוא דותן. 

(מצפון מזרח 'לצומת דותן כ800- מ')

זיהוי האתר עם דותן המקראית אינו מוטל בספק בשל השתמרות השם. דותן היתה בנחלת חצי שבט מנשה ובה ישב אלישע הנביא ( מלכים ב: ו', י"ג ).

שטחו של התל כ – 100 דונם. בחפירות באתר נתגלו שרידים רבים החל מהתקופה הכנענית הקדומה. העיר הישראלית חרבה בכיבוש האשורי בשנת 722 לפנה"ס.

העיר דותן נזכרת לראשונה בפרשת מכירת יוסף "וימצאם בדותן" (בראשית: ל"ז , י"ז).

בתקופת המלוכה הייתה דותן עיר בצורה ומרכז שלטוני חשוב.

בספר יהודית מוזכרת דותן שלוש פעמים בתיאור מסע הולופרנס בארץ  (יהודית: ג' ,ט').

 

 

כאן אנו מסיימים את המסלול בתחום השומרון         , בציר המרכזי מדרום לצפון.

 

 

 

 

 

 

 

כתיבה: יובל שחף

 

ייעוץ בנושאי היסטוריה וארכיאולוגיה: יהודה גוברין